אבן צור נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשת הנתבעת להורות על התייצבות אבי התובע לעדות.

התובע הגיש תביעה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. לטענת הנתבעת התובע נפגע בנסיבות שונות מהנטען על ידו וללא קשר לרכב. אבי התובע (להלן – העד) הוזמן להופיע כעד מטעם הנתבעת, אולם הגיש (באמצעות בתו) בקשה שלא להתייצב. לבקשה צורף אישור מאת הרופאה המטפלת בעד, לפיו התייצבותו בבית המשפט יכולה לגרום להרעת מצבו.

התובע הסכים כי יוגש תמליל השיחה שערך חוקר מטעם הנתבעת עם העד.

לטענת הנתבעת העד הוא עד חיוני ורלבנטי שיבסס את הגנתה.

עוד לטענתה, לא הוצגה כל ראיה לכך שהעד פטור ממתן עדות בהתאם לדין.

לטענת התובע, מטיעוני הנתבעת עצמה עולה כי העד לא היה עד לתאונה, לא נכח ולא ראה אותה, וכל עדותו הינה עדות שמועה. במגבלות העדות המבוקשת מהעד, שלא היה עד ראיה, הסכמת התובע להגשת מלוא תמליל השיחה עימו הינה הענות למלוא מבוקשה של הנתבעת מבחינה מה שניתן להפיק מעדות זו. העד בן 88 ומצבו הרפואי אינו טוב, והנתבעת לא הראתה מדוע יש להביאו לבית המשפט.

עוד לטענתו, לבית המשפט שיקול דעת שלא להיעתר לבקשה לזימון עד בהתאם למטרת הבקשה, ובנדון הנתבעת לא הצביעה על מטרה לשמה יש לזמן את העד, לאחר שתוכן עדותו הוגש בהסכמת התובע.

בתשובת הנתבעת לתגובת התובע נטען כי תמליל החקירה של העד אינו תחליף לחקירתו, הואיל ומדובר בעד שאינו בשליטת הנתבעת, שמסר גרסה חלקית ולא ממצה אודות ידיעותיו על נסיבות התאונה שארעה לפי הטענה ליד ביתו.

עוד טוענת הנתבעת כי האישור הרפואי שהוצג מוזמן, מגמתי וחסר משקל, ללא נתונים אודות המחלות מהן סובל העד ואודות מצבו הנפשי וללא תיעוד תומך, ומכל מקום הוא איננו מציג אבחנה או ממצא פוזיטיבי של העדר יכולת התייצבות.

על פי סעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971:

"(א) מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לענין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.

(ב) בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת."

המטרה לשמה מבקשת הנתבעת להזמין את העד רלבנטית, שכן עדותו נועדה לתמוך בעמדת הנתבעת לפיה התובע נפצע בנסיבות אחרות ולא בתאונת דרכים, כנטען על ידו. הנתבעת זכאית שלא להסתמך על התמליל ולבקש לחקור את העד בפני בית המשפט.

מובן כי ככל שמצבו הרפואי של העד אינו מאפשר לו להתייצב בבית המשפט ולהעיד הוא יהיה פטור מהתייצבות, אולם המסמך שהוגש לעניין מצבו הרפואי של העד אינו מניח את הדעת. למרות שניתן על ידי רופאת משפחה, האישור מסתמך בעיקר על חשש להרעה במצבו הנפשי של העד. הוא כללי ולא מפורטת בו הסיבה המדויקת לכך שהעד מנוע מלהתייצב. כל שנכתב באישור הוא כי "לאור גיל, מכלול מחלות ומצבו הנפשי, התיצבותו בבית המשפט יכול לגרום לו להרעת מצבו גופני ובעיקר נפשי". לא די באישור זה על מנת לפטור את העד מהתייצבות.

על העד להתייצב, אפוא, לשם מתן עדות, אלא אם יוגש אישור מנומק ומפורט מגורם רפואי מוסמך המבהיר מדוע הוא מנוע מלהתייצב.

הודעה על מועד לשמיעת העד תישלח אל ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ב, 21 יוני 2012, בהעדר הצדדים.